ניתוחי בלוטת התריס
מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס או בשמה הנוסף בלוטת המגן היא בלוטה אנדוקרינית בצורת פרפר–מורכבת משתי אונות, הנמצאת בחלק הקדמי התחתון של הצוואר צמודה לקנה הנשימה. תפקיד בלוטת התריס (THYROID GLAND) בוויסות חילוף החומרים בגוף וההורמונים המופרשים חיוניים לחיים במידה והבלוטה אינה מתפקדת או מורחקת. ניתן ליטול כדורים כתחליף מצוין לתפקוד הבלוטה.
ניתוחים מוצעים למגוון רחב של מצבים בבלוטת התריס, כולל הרחקת גידול ממאיר או שפיר (לא סרטני), הרחקת גושים לא גידוליים בבלוטה, כריתת הגדלה ניכרת (זפק) וטיפול בתפקוד יתר של הבלוטה.
ישנם מספר סוגי ניתוחים מקובלים:
- כריתת אונה – הסרת מחצית מבלוטת התריס לעיתים כולל המקטע המרכזי המכונה מיצר –ISTHMUS.
- הסרת כמעט כל בלוטת התריס תוך השארת מינימום רקמה בלבד.
- כריתה שלמה של הבלוטה.
- כריתה שלמה יחד עם ניתוח כריתת קשרי לימפה –NECK DISSECTION.
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. מכניסים צינור הנשמה tube endotracheal וברגע שההרדמה נכנסה לתוקף, ההליך מתחיל עם חתך רחבי בקפל צווארי באורך המינימלי הנדרש. לאחר הפרדת שרירי הרצועה ה STRAP MUSCLES מפרידים בזהירות את הבלוטה מהרקמות הסמוכו תוך הקפדה יתרה על מניעת פגיעה בעצבים ובבלוטות הסידן. בהתבסס על הבדיקות שבוצעו לפני הניתוח ועל פי הממצאים בבלוטה עצמה נעשית קביעה סופית של איזה חלק מבלוטת התריס יש להסיר. במקרים רבים הממצא שהורחק נשלח לבדיקה פתולוגית במקום ולעיתים לאור הממצאים יש צורך בהרחבת הניתוח. מוודאים שאין דימום באזור הניתוח והחתך נסגר בצורה קוסמטית מיטבית. לעיתים (רחוקות) יש צורך בהשארת נקז.
הסיכונים העיקריים בניתוח בלוטת התריס כרוכים בפגיעה אפשרית במבנים סמוכים חשובים בקרבתה כמו בלוטות יותרת התריס (המווסתות את רמות הסידן) והעצב החוזר THYROID GLAND המעצבב את מיתרי הקול. סיכון נוסף הוא דימום העלול להביא למצוקה נשימתית ומחייב טיפול מיידי. לכן מומלץ לבחור במנתח בעל ניסיון רב ומגוון בניתוחים מעיין אלו.
מדובר בניתוח הנעשה למטרות רפואיות, לרוב חיוניות, ובאם ננקטים אמצעי הזהירות הדרושים וישנה הקפדה על הפן הקוסמטי הרי שברוב רובם המכריע של המקרים הניתוח יעבור בשלום, ללא פגיעה ותוך השארת צלקת מינימלית שאף היא לרוב הולכת ומטשטשת עם הזמן.