TONSILLS

השקדים TONSILLS הם זוג מבני רקמה לימפתית עגלגלים הממוקמים בחלק האחורי של הלוע. כחלק ממערכת הלימפה, הם מעורבים בהגנה החיסונית של הגוף נגד חיידקים, וירוסים ופתוגנים אחרים. שקדים מופיעים בגדלים שונים ויש לדעת ששקדים גדולים אינם מעידים בהכרח על בעיה רפואית. שקדים הם בדרך כלל בגודל מקסימלי בילדות מוקדמת ולאחר מכן נסוגים בהדרגה לאורך זמן.

דלקות שקדים אינן נפוצות בגיל הרך אולם עלולות להופיע בכל גיל ולהגרם ע"י נגיף (וירוס) או חיידקים. בזיהומים נגיפיים ניתן לטפל לשם הקלה בעוד שבזיהומים חיידקיים, אשר בדרך כלל מאופיינים בכאב לוע, חום, ותפליט לבנבן או צהבהב, יש לתת טיפול אנטיביוטי.

ישנן מספר סיבות המצריכות או מחייבות הסרה כירורגית של השקדים, המכונה כריתת שקדים:

דלקת שקדים חיידקית מתמשכת. בשקדים יתכן מאגר כרוני של חיידקים, וכתוצאה מכך, הם עשויים להיות מקור לזיהומים חיידקיים חוזרים למרות קורסים חוזרים ונשנים של אנטיביוטיקה. באם דלקות מרובות חוזרות למרות טיפול וטיפול מונע, ואם זיהומים אלו גורמים להפרעות משמעותיות בבית הספר או נוכחות בעבודה יש מקום לשקול כריתת שקדים.
אינדיקציה נוספת לכריתת שקדים היא דום נשימה חסימתי בשינה. דום נשימה בשינה הינו בעיה בריאותית רצינית, היכולה להביא לבעיות בריאותיות רבות בעתיד, במיוחד ללב ולריאות. שקדים מוגדלים עלולים לגרום לחסימה אנטומית בחלק האחורי של הלוע ולחסימה בזמן שינה ובמקרים קשים אף בזמן ערנות. סימני אזהרה המצביעים על דום נשימה בשינה כוללים נחרות כבדות, הפסקות נשימה, שינה עם יקיצות מרובות ועייפות במשך היום. סימנים נוספים בילדים כוללים היפראקטיביות, תנועה לילית ערה והרטבות לילה.
הישנות אבצס פריטונסילרי (סב שקדי) abscess peritonsillar הינה אינדיקציה נוספת להסרת שקדים.
אסימטריה משמעותית בגודל שקדים, עלולה לעיתים להיות סימן לבעיה רצינית יותר המחייבת כריתת שקדים כדי לשם איבחון פתולוגי (ביופסיה)
אינדיקציה נוספת לכריתת שקדים מלאה או חלקית בעזרת שימוש בלייזר היא ריח רע כרוני מהפה או אבני שקדים (tonsillolith) פני השקדים אינם חלקים אלא עם שקעים, לעיתים עמוקים. מקומות אלו קשים לניקוי וחלקיקי מזון מתערבבים לעיתים עם משקעי סידן הידועים כאבני שקדים. לעיתים אלו מופיעים עם ריח רע כרוני.

האדנואידים ADENOIDS )המכונים גם פוליפים או שקד שלישי) הם כרית של רקמה לימפתית הממוקמת בחלק האחורי של חלל האף. בדומה לשקדים, הם מעורבים בהגנה החיסונית של הגוף נגד חיידקים, וירוסים ופתוגנים אחרים, ולעתים קרובות יכולים להיות מודלקים במהלך זיהומים נגיפיים או חיידקיים.האדנואידים בדרך כלל בגודל מירבי בילדות מוקדמת ונוטים להתכווץ בהדרגה לאורך זמן.

הסיבה העיקרית להסרת אדנואידים – adenoidectomy היא דלקות אוזניים נסיובית חוזרת בילדים. האדנואידים סמוכים לפתחים של חצוצרות השמע שתפקידן לאוורר ולהשוות לחצים באוזן התיכונה. גם אם אינם חוסמים פיזית את פתחי חצוצרת השמע, הוכח שהסרתם בזמן ניתוח "כפתורים" משפרת את סיכויי ההחלמה.
יש אינדיקציה להסרת האדנואידים גם בדום נשימה בשינה. אדנואידים מוגדלים עלולים לחסום את דרכי הנשימה באף והתסמינים דומים לאלו של חסימה הנגרמת עי הגדלת שקדים יחד עם נשימת פה כרונית.
אינדיקציה נוספת אם כי לא נפוצה להסרת אדנואידים היא חסימה של האף ונזלת כרונית / סינוסיטיס חוזרת בילדים.

ניתוחי שקדים ואדנואידים

הניתוח להסרת השקדים והאדנואידים נעשה בהרדמה כללית, ובדרך כלל לוקח פחות משעה. לילדים עם דום נשימה בשינה, ניתוח להסרת שקדים נעשה בדרך כלל יחד עם כריתת אדנואידים-adenoidectomy. יש לציין שכיום רווחת כריתת שקדים חלקית באינדיקציות מסוימות.ישנן טכניקות שונות להסרה כולל עי סכין, דיאטרמיה, קובליישן ועוד. כל מנתח בוחר את השיטה העדיפה לכל מקרה ספציפי ויש לשקול את הקטנת הסיבוכים כולל כאב ולעומת מהירות הפעולה ושיקולים נוספים. האדנואידים נכרתים בעזרת קורטה מיוחדת או אדנוטום. שני ההליכים נעשים דרך הפה ללא חתכים או צלקות חיצוניים.

סיכוני הניתוח

ישנם כמה סיכונים ידועים בניתוח כריתת שקדים ואדנואידים:

הסיכון העיקרי הוא דימום לאחר הניתוח. הסיכון לדימום הוא הגבוה ביותר ב 7-10 ימים לאחר ניתוח, ובעיקר נובע מכריתת השקדים בלבד. זוהי תקופת הזמן שבה מתקלפים הגלדים בחלק האחורי של הלוע. אם דימום מתרחש לרוב הינו קל וחולף בהשגחה בלבד. עם זאת, כל דימום גם אם נראה קלמחייב בדיקה בחדר המיון או על ידי המנתח ועלול לחייב כניסה חוזרת דחופה לחדר ניתוח לשם צריבה או קשירת אתר הדימום. סיכון זה יכול להיות ממוזער על ידי הימנעות מפעילות מאומצת במשך שבועיים לאחר ניתוח, הימנעות ממזונות קשים לשבועיים והימנעות מאספירין או NSAID לאותו פרק זמן. הסיכון הכולל של דימום הוא כ 5%.
סיכון נוסף הוא זיהום. לרוב קל ונדיר.
נוסף סיכון לכריתת השקדים הוא שינוי בקול. סיכון זה יכול להתרחש כאשר שקדים גדולים במיוחד יוסרו. סיכון זה הוא נדיר וקורה בפחות מ 1% מהמקרים.
סיכון של adenoidectomy הוא אי ספיקת חיך insufficiency Velopharyngeal. מצב זה קורה כאשר החיך לא נסגר באופן מלא מול דופן הלוע האחורית בעת ​​דיבור או בליעה. סיבוך זה עלול להביא לקול היפרנזלי או אף לדלף של המזון דרך האף. גורם הסיכון העיקרי הוא שסע חך או חיך שסוע תת ריריתי submucosal.
סיכון נוסף של adenoidectomy הוא פגיעה בפתח חצוצרת השמע עי הצטלקות.

יש לדעת שגם אם חלק מהסיבוכים אינם נמנעים, מניעת חלקם ותגובה מהירה ונכונה להופעתם עשויה למזער את הסכנות ולניסיון המנתח חלק לא מבוטל בהצלחת הניתוח ולמזעור סיבוכים אפשריים.

לאחר הניתוח

• למרות הנחייה של מינימום שש שעות בבית החולים אני נוהג להשאיר את המנותחים להשגחת לילה בבית החולים וזאת על מנת לטפל בביטחה במידה אם יופיע דימום ביממה הראשונה לניתוח. כאב לאחר ניתוח שקדים הינו קשה למדי ומחמיר עם הגיל. כאבי אוזניים עלולים להופיע במהלך השבוע הראשון לאחר ניתוח כאב זה הינו כאב מוקרן מהלוע ומחמיר בבליעה.
• התייבשות משנית לכאב עלולה להופיע ויש לעודד את המטופלים לשתות נוזלים ללא הרף ולקחת משככי כאבים לפי צורך. מנוחה במיטה עשויה להיות נחוצה למשך 24 שעות לאחר ניתוח. לרוב יש להקפיד על כלכלה נוזלית / רכה במשך כמה ימים.

• ריח חריף מהפה ו / או האף יכול להופיע במשך עד 10 ימים מהניתוח. אזור השקדים (חלק אחורי של הלוע) יהיה עם תפליט לבנבן אפרפר. תפליט זה לרוב אינו דלקתי אלא מורכב מפיברין המופרש כחלק מתהליך הריפוי